עין יעקב (מאת שמואל צבי גליק)
(דף ע״ג) ת״ר כיצד שואלין השואל פניו כלפי השכינה השואל אומר (ש״א ל ח) ארדוף אחרי הגדוד הזה האשיגנו והנשאל אומר רדוף כה אמר ה׳ עלה והצלח רבי יהודה אומר לא היה צריך לומר כה אמר ה׳ אלא עלה והצלח. אין שואלין בקול משום שנאמר (במדבר כז כא) ושאל לו ואינו מהרהר בלבו משום שנאמר (שם) ושאל לו וגו׳ אלא כדרך שדברה חנה בתפלתה שנאמר (ש״א א יג) וחנה היא מדברת על לבה. ואין שואלין שני דברים כאחד ואם שאל אין מחזירין לו אלא אחד ואין מחזירין לו אלא ראשון שנאמר (שם כג יא) היסגרוני בעלי קעילה בידו הירד שאול ויאמר ה׳ ירד. והא אמרת אין מחזירין אלא ראשון אלא דוד שאל (שם ע״ב) שלא כסדר והחזירו לו כסדר כיון שידע ששאל שלא כסדר חזר ושאל כסדר שנאמר (שם) ויאמר דוד היסגירו בעלי קעילה אותי ואת אנשי ביד שאול ויאמר ה׳ יסגירו ואם הוצרך הדבר לשנים מחזירין לו לשנים שנאמר (שם ל ח) וישאל דוד בה׳ לאמר ארדוף אחרי הגדוד הזה האשיגנו ויאמר לו רדוף כי השג תשיג והצל תציל ואף על פי שגזירת נביא חוזרת גזירת אורים ותומים אינה חוזרת שנא׳ (במדבר כז כא) במשפט האורים ולמה נקרא שמם אורים ותומים אורים שמאירים את דבריהם. תומים שמשלימין לדבריהם. ואם תאמר בגבעת בנימין מפני מה לא השלימו להם מפני שלא ביחנו אם לנצוח אם לינצח ובאחרונה שביחנו הסכימו והשלימו להם שנאמר (שופטים כ כח) ופנחס בן אלעזר בן אהרן עומד לפניו בימים ההם לאמר האוסיף עוד לצאת למלחמה עם בני בנימין אחי אם אחדל ויאמר ה׳ עלה כי מהר אתננו בידך. כיצד נעשית רבי יוחנן אמר בולטות רשב״ל אומר מצטרפות. הא לא כתיב צד״י אמר רב שמואל ברבי יצחק אברהם יצחק ויעקב כתיב שם. והא לא כתיב טי״ת אמר רב אחא בר יעקב שבטי ישרון כתיב שם. מיתיבי כל כהן שמדבר ברוח הקודש ושכינה שורה עליו שואלים בו שהרי שאל צדוק ועלה לו ושאל אביתר ולא עלה לו שנאמר (ש״ב טו כד) ויעל אביתר. דמסייע סיועי בהדייהו: פיסקא ואין נשאלין בהם להדיוט אלא למלך ולאב״ד ולמי שצורך הצבור בו. מנא הני מילי א״ר אבהו אמר קרא (במדבר כז כא) ולפני אלעזר הכהן יעמוד ושאל לו וגו׳ הוא זה מלך וכל בני ישראל אתו זה משוח מלחמה וכל העדה זו סנהדרין:
מדרש אגדה
תנו רבנן כיצד היו שואלים באורים ותומים, השואל פניו כלפי הנשאל, והנשאל פניו כלפי השכינה, השואל אומר ארדוף אחרי הגדוד הזה האשיגנו (ש"א ל' ח'), והנשאל אומר רדוף, וכיצד היו יודעים, ר' יוחנן אומר היו האותיות בולטות, עלה ע' משמעון, ל' מלוי, ה' מיהודה, וכן היה כל הדברים שהיה צריך, ואין שואלין להדיוט אלא למלך ולאב בית דין:
מדרש לקח טוב
תנו רבנן כיצד שואלין השואל עומד פניו כלפי נשאל. והנשאל פניו כלפי שכינה. השואל אומר (שמואל א ל׳:ח׳) הארדוף אחרי הגדוד האשיגנו. והנשאל אומר רדוף בה אמר ה' עלה והצלח. אין שואלין לו בקול גדול שנאמר ושאל לו במשפט האורים ואין מהרהר בלבו שנאמר ושאל לו כדרך שאמור בחנה שנאמר (שם א) וחנה היא מדברת על לבה רק שפתיה נעות וקולה לא ישמע ויחשבה עלי לשכורה. וכתיב (שם) ואלהי ישראל יתן את שאלתך אשר שאלת מעמו. ויליף שאלה משאלה. ואין שואלין אלא למלך ולאב בית דין. מנא הני מילי אמר רבי אבהו דאמר קרא ולפני אלעזר הכהן יעמד ושאל לו במשפט האורים. (אורים. שמאירין את דבריהם על פיו). על פיו יצאו ועל פיו יבאו. הוא זה מלך. וכל בני ישראל אתו. זה משוח מלחמה. וכל העדה. זו סנהדרין: